לאחר שסיים את משמרתו כמאבטח בכניסה לגרנד קניון, הלך עזרא לבת זוגו שירלי שעבדה במוקד האבטחה והניקיון. עזרא שאל את שירלי אם היא מוכנה לקראת מחר והיא אמרה שכן. עזרא היה היחיד שנתן לה תשומת לב ומבחינתה של שירלי היתה זו אהבה. לעיתים, לאחר שעזרא היה מסיים את משמרתו בלילה ונועל את החנות, היו שניהם נכנסים למשביר לצרכן ומקיימים יחסי מין על מיטות התצוגה. בשעה עשר בלילה נסגרו דלתות הקניון והיא ועזרא נותרו לבדם. עזרא הביט בארגזי הקרטון שהכין בימים האחרונים. היו שם: בקבוקונים של חומר משלשל, טיובות של דבק בעל השפעה מושהית, ברגים מסמרים ונעצים, שקיות של סיבי פחם וקופסת עץ שממנה עלו רחשים עמומים והחורים הזעירים שנקדחו בה, לא איפשרו לדעת מה מתרחש בתוכה.

ביום למחרת נכנסה שושי לחנות ברשת קאסטרו כדי למדוד סריג בצבע כחול שהיה בהנחת מבצע של סוף הסתיו. היא לא הבחינה שבתוך הבגד פוזרה במהלך הלילה אבקה בצבע אפור של סיבי פחם. אף אחד מהקונים לא הבחין בכך. לאחר שמדדה והחליטה לקחת את הסריג היא לבשה את חולצתה, שילמה ויצאה מהחנות. פתאום הרגישה שמגרד לה בגב. היא הוציאה את מגרד הגב שהזמין לה בנה באינטרנט וחייכה לעצמה במחשבה של איזו מתנה נהדרת ושימושית קיבלה. לאחר כמה גירודים הבינה שהגירוד רק הולך ומתחזק. היא התחילה ללכת בקצב מהיר וחיפשה פינה חדה או חפץ כלשהו עליו תוכל להתחכך. לרגע היה נדמה לה שהיא שומעת שרחש האנשים בקניון התגבר והוא הולך ומאפיל על מוזיקת הרקע שהתנגנה. שושי מצאה מתקן לתליית תיקים על יד אחת החנויות שהיה משופע בברזלים בולטים ופינות שהזמינו אותה אליו. המוכר שיצא באותו הזמן לדבר בטלפון הנייד לא הצליח להבין למה גברת מבוגרת מתגרדת לו על מתלה התיקים. הוא רצה לשאול אותה מה בעצם פשר כל העניין אבל ממש באותו הרגע הגיחו בריצה מעבר לפינה שלוש אימהות שהן צועקות ובוכות לסירוגין. לכל אחת מהאימהות היה מחובר תינוק ולתינוקות היו מחוברים צעצועים שונים מפינת המשחקים שבקומה השלישית. הצעצועים היו מחוברים לרגליים, לידיים ולראש של התינוקות והם צרחו. שושי והמוכר הביטו בהלם במתרחש.

קולות בכי וזעקות לעזרה התחילו להישמע בצורה ברורה יותר ברחבי הקניון. שושי התחילה במירוץ לעבר השירותים הציבוריים כי עתה הגירוד הבלתי נסבל התפשט לכל גופה העליון. היא נכנסה לשירותי הנשים ופשטה מעליה את החולצה והחזיה תוך התעלמות משאר הנשים שהיו שם. ידיה, גבה, שדיה וצווארה היו אדומים ובוהקים והיא פתחה שני ברזי מים שהיו סמוכים ונשכבה על הכיור במאוזן על מנת לצנן את גופה השורף. בעוד היא מרגיעה את עצמה, התחילו להיכנס בבהלה עוד ועוד נשים לשירותים, כולן נאנחות ומבטן מוטרד. תוך רגעים מעטים כל תאי השירותים התמלאו ומהם עלו קולות נפיחה רמים ורעשי השתחררות של גופים נוזליים בקול תרועות רמות. לאחר מכן הגיעו קולות האנחה ואחריהן השתרר ריח בלתי נתפס בחלל. הנשים לא מיהרו לצאת מהתאים ושושי צפתה בכל המחזה שהיא שוכבת בתנוחת השתזפות בזמן שמים ממשיכים לצנן אותה. עוד ועוד נשים נכנסו לשירותים והחלו לדפוק בחוזקה על דלתות התאים שהן מתחננות להיכנס ולהינצל מהרוע שעמד לצאת מהן. לאחר שרוב התחנונים לא נענו בחיוב התיישבו חלק מהנשים בכיורים ליד שושי ויצקו לתוכן את קיבותיהן. כאשר גם בשורת הכיורים לא נותר מקום החלו הנשים נאבקות על גלילי נייר הטואלט על מנת לרפד את תחתוניהן בשכבה סופגת.

המחזה המתערבב של נשים נאבקות זו בזו, הריח הנוראי והצואה הפזורה בכל עבר הספיק לשושי בשלב זה והיא מיהרה ללבוש את בגדיה הרטובים ולהימלט במהירות בחזרה לקניון. כאשר יצאה מהמסדרון הארוך, חזרה לעולם שאותו לא הכירה. מאות אנשים שועטים לכל עבר כפרות אשר טורף אכזר נע בלהקתן. אנשים שלישבנם דבוקים כיסאות בית קפה ולידיהם מזלגות וצלחות, מנסים להוריד את בגדיהם; חבורות בני נוער זועקות ומגרדות את עצמן כאשר הטלפונים הניידים עדיין בידיהן והם אינם יודעים מתי לצלם את עצמם ומתי לשוב למלאכת הגירוד; אנשי ביטחון זועקים פקודות מבולבלות בתוך מכשירי קשר; עגלות תינוקות נטושות ומאחוריהן שובל של בגדים ומשחקים המודבקים אליהם. פה ושם בפינות לגמרי לא מוסתרות אנשים כורעים ברך במכנסיים מופשלים ומתפנים ממועקתם השילשולית תוך תפילה לאל הרחום שיגאול אותם מיסוריהם. שקיות בגדים חדשים זרוקות בכל עבר וממבט קרוב, עדיין ניתן לראות עליהן את שרידי סיבי הפחם אשר במגע עם העור גרמו לתחושת הגירוד הנוראה.

באותם רגעים ממש החליט עזרא לתת את התוספת הלפני אחרונה למחזה הגדול של חייו. איש לא הבחין בהמולה השוררת, שממעקה הקומה השלישית נופלת לה קופסת עץ בינונית ומתפצחת על ריצפת קומת הקרקע. ענן כהה של מאות אלפי חברים בכת יתושי נמר אסייתי התרומם והתפשט במהירות בקניון. בתוך זמן קצר החלו דיירי הקניון להיעקץ ללא רחמים. גם הניצולים הבודדים שלא אכלו או שתו דבר, לא מדדו בגדים ולא שיחקו עם ילדיהם בפינת השעשועים, גם הם לא יכלו להימלט מעקיצות היתושים שמזגם החם והבלתי מתפשר נודע כבר שנים לחוקרים. בשלב הזה היו רבים מהאנשים בדרכם לרכביהם בחניונים התת קרקעיים ובשטף הולך ומתגבר הותנעו המכוניות והחלו לנוע לכיוון אויר העולם, לכיוון הישועה אך אז חיכתה להם ההפתעה האחרונה במופע. רכבים יכולים עוד לנסוע שצמיג אחד או שניים מאבדים אויר אבל המסמרים והברגים ששירלי שפכה בנדיבות בשלושת החניונים לא הותירו לאף אחד סיכוי לנסוע לשום מקום. תוך זמן קצר נחו המכוניות על הג'נטים שלהם ויצרו תסבוכת איומה שהיתה בלתי ניתנת לפתרון. צפירות של עשרות מכוניות מילאו את החניונים הסתומים והחרישו אוזניים בהד הכל כך מיוחד ששמור לחללים סגורים. אנשים צרחו ושאגו מתוך רכביהם כאילו שמישהו באמת שומע אותם. הם צרחו את הכאב והתיסכול שלהם. על כך שהוציאו אותם בדרך כל כך מכאיבה ממעגל הנוחות, שמישהו הפריע להם בברוטליות להיות צרכנים טובים ולקנות דברים. הם צרחו על העובדה שמישהו גילה שהם עכברי קניונים המסתובבים בעיניים מזוגגות, מחוברים לטלפון הנייד שלהם בסימוס אין סופי, על כך שמישהו הראה להם את הסבל הבלתי יתואר בלהיות לבד בזעקתם, על כך שתמיד יהיו לבד ולא משנה עד כמה מוקפים הם באנשים נוספים.

עקוצים, מתגרדים, מודבקים ומלאי צואה, לאו דווקא בסדר הזה, נעו וסבלו מאסה כבירה של אנשים יחדיו. פה ושם התגלו מעשים אנושיים של שותפות לסבל, בצורה של חיבוק, תמיכה פיזית למתקשים בהליכה או גירוד גב קבוצתי במעגל סגור. אנשים החלו להישפך דרך דלתות היציאה שהם בוכיים ואכולי טראומה. הנהגים בכבישים ליד הקניון אשר לא היו מודעים לדרמה שהתחוללה רק לפני דקות מעטות, האטו את נסיעתם עד עצירה מלאה וצפו נדהמים בחבורת הפליטים ההזויה שכאילו לא היה לה סוף. המראה היה שמור לתכניות דוקו היסטוריות אשר התמקדו באזרחים בשעת מלחמה בארצם או בזמן אסונות טבע.

עזרא ושירלי עמדו במרחק מה וצפו במתרחש שהם מחזיקים ידיים. עזרא רצה לרוץ אל האנשים ולחבק אותם. לספר להם שהם יצירת האומנות הגדולה שלו ולהודות להם על שהשתתפו במיצג הריאליזם באופן כה משכנע. דמעות עמדו בעיניים שלו והוא חש סיפוק אדיר. גם שושי היתה חלק מפליטי הקניון היוצאים. גם לה עמדו דמעות בעיניים. האויר הקר קירר עוד יותר את בגדיה הרטובים ובשלושת הימים הבאים היא תשכב במיטה עם התקררות. עזרא ושירלי הביטו אחד בשניה. הם באמת אהבו ורצו לחיות ביחד בתוך עולם מטורף ולא היה להם מושג איך. "אני ממש מפחד ממה שהולך לקרות לנו" אמר עזרא לשירלי ובפעם הראשונה היא ראתה בו גם משהו אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן