"כנראה הרגשתי איכשהו שזו לא סתם מדורה אקראית. הם אמרו לי שזה מעגל גברים ואנחנו מוזמנים להצטרף ומזגו לנו כוסות עארק. אניי לא זוכר היום מה קרה בפגישה ההיא אז, זה קרה לפני שנים עשר שנים אבל ההשפעה של אותו ערב מתקיימת ומתעצמת בי גם היום. במשך שנה וחצי הגעתי בעקביות למעגל הגברים שנקרא אז ’המעגל הפראי‘. השם הזה ביטא את אופי ההתכנסות שהיה חופשי, לא מתוכנן וללא הנחיה. כל אחד מהמשתתפים יכל להביא נושא, לשאול שאלה או לקחת מקום לעצמו בכל רגע במפגש. במעגל הייתי הצעיר שבגברים, רובם היו עשר שנים ויותר מעליי, עם ניסיון חיים של זוגיות, ילדים, גירושין ושינוי קריירות. המעגל ואנשיו הפכו להיות מעין מנטורים וחונכים עבורי. 

למדתי מהם, אולי בפעם הראשונה בחיי הבוגרים, מה זה אומר להיות גבר בחיים, איך להתמודד איתם, איך לווסת את עצמי, איך לומר את אשר על ליבי ואיך להציב גבולות בצורה ברורה. חלק מהגברים במעגל הפכו להיות חבריי והיינו נפגשים גם מחוץ לשעות המפגשים. לאט לאט המעגל נהפך להיות החלק החשוב בשבוע שלי. הייתי מגיע ראשון לכל מפגש, מדליק את האש ומחכה לבואם של הגברים. 

שתיתי בצמא גדול את מה שהיה קורה, את איך אנשים דיברו וגם את מה. שלא אמרו ורק הרגישו למעגל הצטרפו לפעמים גברים נוספים. חלקם היו נשארים ורובם היו עוזבים לאחר כמה מפגשים. המעגל לא התאים לכולם והיו גברים שהיו באים ומדברים את עצמם לדעת, לא מצליחים להתחייב לקשר או לתהליך ואז בהדרגה גם היו מקבלים יחס דומה מהמעגל. הרצון והבקשה של המעגל היה לדבר מהלב אל הלב וללב העניין ובקשה זו דורשת אומץ וכנות שלא תמיד התאפשרה, גם למשתתפים וותיקים. לא תמיד הצליח לנו להיות מדוייקים, היו מפגשים שלא ’התרוממו‘ מבחינת פתיחות הלב ומיקוד המילים. לעיתים היינו יושבים בשקט זמן רב עד שמישהו שלא יכל יותר לשאת זאת היה מתחיל לנגן בגיטרה, לדבר על עניינים טכניים או לשאול מדוע האנרגיה לא מתרוממת. אני זוכר שבאחד המפגשים גבר שאל למה אנחנו מדברים כל הזמן על דברים מדכאים ושצריך להביא אהבה למעגל. ואז מישהו אמר לו, אם אתה רוצה שתהיה אהבה, אז תביא אהבה מתוכך. תהפוך לדבר שאותו אתה מבקש. המעגל ביקש מהגברים אחריות אישית ולא קורבנות.

פעם אחת מישהו ניסה ’לתת‘ לי מתנה בצורת מילים שלדעתו היה עליי לאמצם. אמרתי לו שלא משנה כמה המתנה שלו יפה וטובה אני לא יכול לקבלה בגלל שהיא עטופה בחרא. כלומר שהתדר ויחסים בינינו כרגע לא מאפשרים זאת. אני זוכר את המקרה הזה כי זאת הייתה בשבילי אפשרות להתנסות בדיסהרמוניה ועימות עם גבר אחר, מבוגר ממני, ולחוות שזה בסדר גמור, ששום דבר לא מתפרק ושאף אחד לא צריך לעזוב במקביל להשתתפותי במעגל הגברים, למדתי במכללת אורנים בתכנית הדו שנתית להנחיית קבוצות. זה היה מרתק לראות איך דברים שלמדתי במכללה הפכו אמיתיים במעגל.

נוסף על כך נוצרה ניגודיות מעניינת בין שני העולמות שכן בתכנית להנחיית קבוצות היו רק נשים ואני והמעגל היה כמובן גברי כולו. התבוננתי בתפקידים שאני לוקח בשני המרחבים כדי להבין את עצמי לעומק. בקבוצת הנשים הרגשתי פעמים רבות כנער שעוד נאחז בילדות וקורץ לנשיות כמאהב ובמעגל הרגשתי כנער שקורץ .לגבריות ומבקש להתבגר ולהפוך להיות לאחד מהם כעבור שנה וחצי בערך המעגל התחיל להתפורר. מספר המשתתפים ירד בהדרגה עד שערב אחד מצאנו את עצמנו אני וצביקה) אחד מעמודי התווך של המעגל הפראי (יושבים לבד מול האש ומנסים להבין מה הלאה.

 הבנו בתוך השיחה שהמעגל התדלדל כי לא היה מיקוד במפגשים שהפכו ליותר חברתיים ופחות לעבודה פנימית. אף אחד לא החזיק את השיחה, כמעט ולא נשאלו שאלות והייתה תחושה של עייפות ומיאוס. דבר חשוב שחסר הייתה המחויבות שלאנשים למפגשים ולתהליך לצביקה ולי עדיין נותרה הגחלת שרצתה במעגל ואהבה אותו והחלטנו ליצור מעגל גברים חדש ושננחה אותו ביחד, הפעם בתשלום ובמחויבות הגעה. אני זוכר את תקופת גיוס המשתתפים. זרחתי אז. לכל מקום בו הייתי נמצא ולכל גבר בו נפגשתי סיפרתי על המעגל, על כמה טוב הוא נותן ועשה לי. המעגל הלך שני מטר מלפניי לכל מקום, האנרגיה שלו הייתה מגיעה ואז אני אחריו. בכל שיחה "איכשהו" מעגל הגברים הצטרף וגם ההזמנה שלי לאותו גבר זר שפגשתי באיזו חנות לבוא ולהתנסות. קיבלתי הרבה הרמות גבה, תמיהה וסירובים אבל האמנתי והייתי נחוש ובאמת אחרי כמה שבועות של הכנה, שנים עשר גברים הסכימו לבוא למפגש הניסיון של מעגל הגברים החדש. בדיעבד, זו הייתה התנסות מעולה עבורי במכירות פנים אל פנים, איכות שתלווה אותי עוד שנים .קדימה בשיווק מעגלי הגברים ובשיווק שלי ובמה שאני עושה ואז הגיע יום המפגש הראשון. צביקה שהיה שיפוצניק סייד איזה בית שעמד ריק ברחוב שבו גר וגם הרחוב שבו גדלתי אני בילדותי והחלטנו שניפגש שם לשם התחלה. הפעם ללא מדורה ויער אלא בתנאים יותר אסופים ומוכווני מפגש ושיחה.

התרגשות גדולה אחזה בי לאורך היום עד אשר התחלפה לאט בפחד ואכזבה שכן אחד אחד הגברים אשר אמרו שבאים כתבו לי שלא מתאפשר להם, שהתחרטו או סתם לא ענו להודעותיי שבדקתי האם יגיעו למפגש. לבי נפל בקרבי. כל כך הרבה עבודה ומאמץ השקעתי וברגע האמת הכל נופל לתהום. התקשרתי לצביקה ואמרתי לו שאולי שווה לדחות את הפתיחה על מנת לגייס גברים נוספים. צביקה השיב לי בקור רוח שאסור לבטל את המפגש. שאם נבטל הוא ירגיש אימפוטנט והוא לא רוצה לחוש כך. את המשפט הזה אני זוכר עד היום ושאני מדריך ומנחה גברים שפותחים מעגל גברים חדש אני תמיד מדגיש את העצמה בתנועה קדימה, לקיים מפגש גם עם .מעט אנשים ואפילו אם אשב ליד האש לבד זה עדיף מאשר לבטל למפגש בערב הגיעו שני גברים ולמפגש שבוע לאחריו הגיעו שני גברים אחרים לגמרי.

באותה שנה מעגל הגברים שלנו התייצב לבסוף על ארבעה גברים שהיו מחויבים לתהליך ושילמו כל אחד 100 ש"ח לחודש. לאחר מכן הקמנו מעגל שבו היו שבעה גברים ולאחר מכן פתחנו עוד מעגל שגם בו היה מספר דומה. בשנת 2017 פתחתי בחיפה את מעגל הגברים הראשון שלי מחוץ לקריית טבעון והוא התקיים בשיתוף עם מתנ"ס בשכונת רמות ספיר. הנחתי את המעגל הזה בהתרגשות עצומה ולאחר חצי שנה נולדו לי תאומים ונאלצתי לעזוב אך למעגל היו יסודות טובים ובריאים והוא מתקיים כפי שאני יודע עד עצם היום הזה. בשנים שחלפו מאז הקמתי יותר מעשרים מעגלי גברים ברחבי הארץ וסייעתי לעשרות מנחי מעגלי גברים להקים. ולהנחות מעגלים משלהם מעגל גברים עבורי זה קודם כל ריפוי למקומות אצלי שנפגעו וכשלו בלייצר קשר עם גברים אחרים בעבר.